קרן פנסיה
קרן הפנסיה היא מכשיר החסכון ארוך הטווח הנפוץ והמוביל בישראל כיום כשמרבית אזרחי המדינה מבוטחים בה ולא בכדי. קרן הפנסיה היא אינה רק מוצר חסכון טהור אלא מהווה גם רשת ביטחון לכל מבוטח עם 3 כיסויים ביטוחיים המובנים בתוך קרן הפנסיה- כיסויים ביטוחיים בחייו של המבוטח וכיסויים ביטוחיים במותו של המבוטח. על כל אלו אנחנו מפרטים בהמשך, ומזכירים שבכל שלב אם הלכתם לאיבוד, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לתת לכם שירות.
מה זה קרן פנסיה?
אז לפני שנצלול פנימה למוצר ונסביר עליו קצת יותר לעומק, חשוב להבין שקרן הפנסיה היא מכשיר חסכון לטווח ארוך שמטרתו היא להחליף את ההכנסה שהייתה לנו ערב צאתנו לגמלאות. אך לצערנו לא אצל כולם הדבר אפשרי מהרבה סיבות עליהם פריטנו במאמר "ממה להימנע בקרן הפנסיה" ולא נרחיב עליהן כאן. יחד עם זאת, קרן הפנסיה כוללת רובד ביטוחי המעניק למבוטח כיסויים ביטוחיים חשובים והכרחיים שלולא היו קיימים, הוא היה חשוף מאוד לסיכונים גדולים שלא בהכרח יכול להתמודד מולם:
- קצבת נכות – זהו בעצם כיסוי המעניק למבוטח פיצוי חודשי בגובה 75% משכרו המבוטח ובמצב של אובדן כושר עבודה.
- קצבת זקנה – זהו בעצם רובד החסכון עליו אנו עמלים כל חיינו בכדי שנגיע לגיל הפרישה נקבל מקרן הפנסיה את הקצבה המיוחלת.
- קצבת שארים – זהו כיסוי ביטוחי נוסף המעניק לשאריו של המבוטח פיצוי חודשי במקרה פטירתו.
על כל הרבדים הללו אנחנו מסבירים בצורה רחבה ומפורטת יותר במאמר נפרד.
קרן הפנסיה, היא מוצר ייחודי השונה מאוד מביטוח המנהלים שהיו נפוצים מאוד בעבר, והיא עובדת שונה לגמרי-
- לא מדובר בחוזה אישי אלא בתקנון של כלל העמיתים בקרן
- לא מדובר בחשבון אישי אלא בקופה כללית המושתתת על עקרון ההדדיות
- בקרן הפנסיה יש הבטחת תשואה ע"י הממשלה
- הקצבה מחושבת באופן שונה
- דמי הניהול שונים בהחלט מביטוח המנהלים כאשר החוסכים משלמים דמי ניהול נמוכים באופן משמעותי לעומד ביטוחי המנהלים שהיו נהוגים בעבר.
- בקרן פנסיה יש גרעון/ עודף אקטוארי
תקנון קרן הפנסיה
תקנון קרן הפנסיה מסדיר את מעמד העמיתים בקרן הפנסיה, את זכויותיהם, את חובותיהם והיחסים בינם לבין הקרן המנהלת. בתקנון מפורט מי יחשב באובדן כושר עבודה ויהיה זכאי לקבל קצבת נכות, ומי יהיה זכאי לקבלת קצבת הזקנה ומה הסכום שיקבל. הייתרון המובהק של התקנון הוא קבלת כלל העמיתים לאותם כיסויים ביטוחיים ומבלי להפלות בין עובדים שונים בחברות שונות. החיסרון הבולט של התקנון לעומת חוזה אישי הוא היכולת של החברה להחיל בו שינויים לכלל העמיתים וללא צורף בהסכמת העמית.
מתי לאחרונה בדקתם את קרן הפנסיה שלכם? השאירו פרטים כאן ונעשה זאת יחד
ערבות הדדית בקרן הפנסיה
קרן הפנסיה היא קופה כללית אליה מפקידים כלל העמיתים מידי חודש את ההפקדות הפנסיוניות שלהם וקרן הפנסיה מנהלת את הכספים הללו יחדיו. חשוב להבין, כי קרן הפנסיה פועלת על עקרון הערבות ההדדית והמשמעות של המושג המפוצץ הזה במילים אחרות זה שקרן הפנסיה משלמת לעמיתים את הקצבאות מתוך כלל כספי הקופה. לא, את התביעות עצמן לא משלמת חברת הביטוח, אלא העמיתים בקרן (בשונה מפוליסת ביטוח- חוזה). עקרון ההדדיות אומר שהיום אתם משלמים למקבלי הקצבאות באשר הם, וכשיום אחד שכשאתם תצטרכו לקבל את הקצבאות, יתר העמיתים בקרן ישלמו עבורכם.
איזון אקטוארי בקרן פנסיה
מידי חודש בחודשו לאחר שאנו מפקידים לקרן הפנסיה, גובה קרן הפנסיה מההפקדות את עלויות הביטוח בקרן – שארים, נכות וזקנה. את הכספים הללו אוספת החברה המנהלת מכלל העמיתים ואיתם היא משלמת את הקצבאות מידי חודש לעמיתים הזכאים. אך האם ייתכן מצב שהיא תשלם לעמיתים יותר קצבאות ממה שהעמיתים מפקידים לקופה? כמובן! מצב זה נקרא גרעון אקטוארי. במצב של גרעון אקטוארי, יאלצו עמיתי הקרן להשלים מכספי החסכונות שלהם. אך כמובן, גם עודף אקטוארי הוא דבר אפשרי, כאשר קרן הפנסיה גובה מהעמיתים יותר ממה שהיא משלמת למקבלי הקצבאות. במצב הזה הקרן תפקיד לעמיתים את העודף האקטוארי באופן יחסי. למנגנון הזה קוראים מנגנון איזון אקטוארי.
הבטחת תשואה ע"י מדינת ישראל
אחד היתרונות הבולטים בקרן הפנסיה הוא מנגנון הבטחת התשואה. קרן הפנסיה כאמור מנהלת את כלל כספי העמיתים ומשקיעה אותם במוצרים שונים המניבים תשואה לכספי העמיתים. חלק מכספי העמיתים מושקעים באג"ח ממשלתית מסוג ערד המבטיחה תשואה בשיעור 4.86% . בשנת 2022 התווסף מנגנון נוסף להבטחת התשואה לפיו ככל והקרן תנהל את יתר כספי העמיתים שאינם זכאים להבטחת התשואה, במסלול הגדול ביותר בקרן אזי היא תקבל הבטחה ל5.15% ככל ולא הגיע לתשואה זו.
חשוב לומר כי הבטחת התשואה היא לא עבור כלל הכספים אלא עבור חלק מהכספים בלבד! עבור עמיתים בקרן הבטחת התשואה היא רק בגין 27% מכספי הצבירה ואילו עבור מקבלי קצבאות הזקנה הבטחת התשואה היא עבור 60% מהצבירה.
למה אין הבטחת תשואה ליתר הכספים אתם שואלים? שאלה מעולה, והתשובה היא שהבטחת התשואה היא על חשבון משלם המיסים, כי את כספי אלו כאמור משלמת ממשלת ישראל, ומתוך כספי המיסים שאנו משלמים.
רוצים לדבר איתנו? השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם
מסלולי השקעה
בחירת מסלול ההשקעה בקרן הפנסיה היא נושא חשוב שרבים אינם נותנים עליו את הדעת. אנו שומעים לא פעם את ההתעמקות בדמי הניהול, באיזון האקטוארי ומדדים כאלו ואחרים, אך ממאות פגישות שאנו מנהלים מידי שנה, עולה כי מרבית האנשים לא שמים דגש על בחירת מסלול ההשקעה וחשיבותו בהגדלת הצבירה לגיל הפרישה.
בבחירת מסלול ההשקעה אין להתייחס רק לתשואות שעשו בתי ההשקעות אלא יש לתת חשיבות ובמה לרמת הסיכון, למספר שנות החסכון עד גיל הפרישה. העקרון שלפיו בוחרים מסלול השקעה הוא שככל שיש יותר זמן עד הפרישה כך נרצה לבחור במסלולי השקעה ספקולטיביים יותר המפוצים בתשואה גבוה יותר. וככל שנותר לנו פחות זמן עד גיל הפרישה אזי נבחר במסלולים עם חשיפה נמוכה להשקעות ספקולטיביות ונעדיף מסלולים בהם ההשקעה היא במוצרים יותר סולידיים אשר מניבים תשואה נמוכה יותר.
כיום, כל בית השקעות מנהל כמה וכמה מסלולי השקעה כך שלכל מבוטח קיימת האפשרות לבחור את מסלול ההשקעה אליו הוא רוצה להיחשף, כאשר ברירת המחדל היא מסלול ע"פ גיל. מסלול זה חושף את העמיתים למוצרי השקעה ברמת סיכון גבוה יותר ככל שגילם נמוך יותר, ורמת הסיכון והחשיפה יורדת באופן אוטומטי ככל וגיל העמית עולה. מסלול ההשקעה תלוי גיל מחולק ל3:
- לבני גיל 50 ומטה
- לבני גיל 50-60
- ולבני גיל 60 ומעלה
על מסלולי ההשקעה השונים פירטנו לכם במאמר הזה, המבהיר את אופן ההשקעה של כל מסלול, החשיפה למוצרי השקעה שונים ומדיניות ההשקעה של אותו בית השקעות.
שינוי מסלול השקעה בקרן פנסיה
אחת השאלות שאנו נשאלים לא פעם היא מה קורה אם אני רוצה לעבור מסלול השקעה? והשאלה היא במקום! מסלול ההשקעה כפי שכבר ציינו הוא לבחירתו של העמית בלבד ואינה נתונה לשיקול דעתו של המעסיק, בית ההשקעות ואו סוכן הביטוח המלווה את העמית, אלא של העמית בלבד. בחירת מסלול ההשקעה היא אינה דבר חלוט וככל ויבחר העמית לשנות את מסלול ההשקעה לאורך השנים אזי הדבר הוא אפשרי ומסלול ההשקעה פתוח לשינוי בכל עת!
חשוב לציין, כי בשונה מחסכון במוצרי חסכון אחרים, מעבר מסלול ההשקעה בקרן הפנסיה הוא אינו אירוע מחייב במס ולכן אין תשלום מס במעבר בין מסלול למסלול. כמובן, שכך גם לגבי ההטבות בקופה לעניין דמי הניהול וכך גם לגבי תקופת האכשרה והזכויות של העמית בקופה.
מסלול הביטוח
כפי שציינו קודם לכן , קרן הפנסיה כוללת כיסויים ביטוחיים חשובים מאוד עבור כל אחד מאיתנו. האחד הוא קצבת הנכות והשני הוא קצבת השארים. בעת הצירוף לביטוח ומלבד הבחירה במסלול ההשקעה, תאלצו לבחור גם את מסלול הביטוח. אשר מעניקים כיסויים ביטוחיים בשיעורים שונים. שימו לב כי הכיסויים הם חובה ולא תוכלו לוותר עליהם למעט מצטרפים חדשים אחרי גיל 60. להלן מסלולי הבחירה שיעמדו לרשותכם:
- נכות 75% (למעט גבר המצטרף מגיל 41) שארים 100% (למעט גבר המצטרף מגיל 47).
- נכות 75% (למעט גבר המצטרף מגיל 41) שארים 100% (למעט גבר המצטרף מגיל 41)
- נכות 75% שארים 40%
- נכות 37.5% שארים 100% (למעט גבר המצטרף מגיל 45)
- נכות 37.5% שארים 40%
- נכות 75% שארים 100% לפורשים עד גיל 60 (למעט גבר המצטרף מגיל 49)
בחירת מסלול ההשקעה היא עניין חשוב שיש לעשות בתבונה, וכפי שניתן לראות, אצל גברים יש משמעות גדולה למועד הצירוף. ככל וגיל העמית גבוה מגיל 41 אזי שיעור הכיסוי בביטוח השארים קטן ב5% עבור כל שנה! כך שאם נקח לדוגמא גבר בן 44 אזי יופחתו לו 15% משיעור הכיסוי בביטוח השארים. מה קורה במצב בו למבוטח אין שארים? אז ישנה אפשרות לבטל באופן זמני את הכיסוי לשארים ועל זה הרחבנו לכם כאן.
תק' אכשרה בקרן פנסיה
מאחר וקרן הפנסיה מבוססת על מנגנון ערבות הדדית בין החוסכים, ומאחר והצירוף במרבית המקרים, הוא אינו כולל הצהרת בריאות, אזי הקרן צריכה להגן על העמיתים ע"י תק' אכשרה ארוכה מבפוליסות ביטוח פרטיות. אי לכך, בקרן הפנסיה קיימת תק' אכשרה בת 5 שנים על מצב רפואי קודם. כלומר, מהיום שהצטרפתם לביטוח, לא תוכלו לתבוע את קרן הפנסיה בגין בעיה רפואית קודמת שבגללה נקלעתם לאובדן כושר עבודה, או חלילה למקרה פטירה המזכה בקצבת שארים.
חשוב לשים לב כי תק' האכשרה אינה תקפה רק במועד הצירוף לביטוח אלא גם במצבים של הגדלות שכר ואז תחול תק' אכשרה בת 60 חודשים על הפער בשכר, וכן במצב של חזרה מויתור על הכיסוי לשארים. כלומר, אם בעבר ביטלתם את הכיסוי לשארים וכעת אתם רוצים להחזירו, אזי תחול תק' אכשרה ממועד החזרת הכיסוי.
על מנת לבאר את הנושא, אנחנו נדגים- ניקח לדוגמא אדם כבן 30, רווק וללא ילדים שהצטרף לקרן פנסיה וביטל את הכיסוי לשארים, כאשר יש לו בעיה רפואית:
- אם בתקופת האכשרה נפטר העמית כתוצאה מאותה בעיה רפואית- שאריו אינם זכאים לקצבה כיוון וטרם חלפה תק' האכשרה.
- אם בתקופת האכשרה נפטר העמית שלא מאותה בעיה רפואית- שאריו יהיו זכאים לקצבת שארים.
- אם בתק' האכשרה איבד העמית את כושר עבודתו כתוצאה מהמחלה- הוא אינו זכאי לקצבת נכות כיוון וטרם חלפה תק' האכשרה.
- אם בתקופת האכשרה איבד העמית את כושר עבודתו שלא כתוצאה מהמחלה- הוא זכאי לקצבת הנכות.
- אם לאחר 6 שנים, שנה לאחר שחלפה תק' האכשרה, התחתן העמית וביצע חזרה מויתור על הכיסוי לשארים, ולאחר מספר חודשים נפטר, אזי אלמנתו לא תהיה זכאית לקצבת שארים מהסיבה שלא חלפה תקופת האכשרה על הכיסוי לשארים.
מיסים והטבות המס בקרן הפנסיה
על נושא המיסים והטבות המס בקרן הפנסיה הרחבנו לכם בנפרד, אך על "רגל אחת" נגיד לכם כי המדינה מעודדת שכירים ועצמאיים להפקיד לקרן פנסיה ולהגדיל את הצבירות שלהם לגיל הפרישה. הטבות המס הן אינם רק בהפקדה החודשית לקרן הפנסיה אלא גם עבור מקבלי הקצבאות. לקריאה על הטבות המס לעצמאיים בקרן הפנסיה מוזמנים להיכנס למאמר המצורף.
דמי ניהול בקרן הפנסיה
בקרן פנסיה בשונה מפוליסות ביטוח, החברה מקבלת את רווחיה מגביית דמי ניהול. דמי הניהול בקרן הפנסיה נחלקים ל2-
- דמי ניהול מהפקדה – נגבים מידי חודש בגין ההפקדה שבוצעה לקופה.
- דמי הניהול מצבירה – דמי הניהול הם שנתיים אך נגבים יחסית באופן יומי מתוך הצבירה בקופה.
חשוב לדעת כי קרן הפנסיה אינה יכולה לגבות דמי ניהול ללא הגבלה אלה קיימת תקרה מקסימלית שאותה היא תוכל לגבות מהעמיתים. דמי הניהול המקסימליים שהיא יכולה לגבות מהפקדה הם 6%, ואילו דמי הניהול המקסימליים שניתן לגבות מהצבירה הם 0.5%. בפועל דמי הניהול נמוכים באופן משמעותי מהמקסימום אך אנו לא פעם נתקלים בדמי ניהול שמגיעים למקסימום ולמבוטח זה עולה הרבה מאוד כסף! כמה הרבה? צירפנו לכם דוגמא למבוטח בן 46 עמית בקרן הפנסיה משנת 2010 ועם חסכון מצטבר של 176,440 ₪. במועד בו קיבלנו את המבוטח לטיפול בחברתנו הוא היה עם דמי ניהול מקסימליים של 6% מהפקדה ו0.5% מהצבירה. בסימולציה שהעברנו עם השכר שלו עלו הנתונים הבאים:
לחלופין, בחנו את האלטרנטיבות הקיימות ומצאנו שניתן להפחית את דמי הניהול שלו ל1.5% מהפקדה ו0.08% מהצבירה. והתשובה לפניכם-
פער בחסכון לגיל הפרישה של כ135,000 ₪ וגידול של כ12% בקצבה החודשית שלו (כ700 ₪ מידי חודש)!
למה לשים לב בבחירת דמי ניהול
אחת השאלות שאנחנו נשאלים לא פעם, היא על מה לשים דגש, על דמי הניהול מצבירה או על דמי הניהול מהפקדה. התשובה לכך היא אינה חד משמעית, כי הדבר משתנה מאוד מאדם לאדם. התשובה תמונה ביחס בין הצבירה לבין ההפקדה החודשית. ניקח לצורך הדוגמא 2 מבוטחים בני אותו גיל, מצב משפחתי זהה, שעובדים באותו מקום ומקבלים את אותם תנאים ואותו שכר. עובד אחד הצטרף לקרן הפנסיה לראשונה כששכרו החודשי הוא 15000 ₪ ואילו העובד השני מקבל שכר של 15,000 ₪ אך לו צבירה של 250,000 ₪. ניתן להציע להם כמה מתווים של דמי ניהול:
- 1.5% מהפקדה ו0.08% מהצבירה
- 1.8% מהפקדה ו0.05% מהצבירה
- 2% מהפקדה ו0% מהצבירה (לרוב מתווה שקיים רק אצל מעסיקים גדולים)
לעובד הראשון המתווה בטווח הקצר יהיה נכון יותר, מהסיבה שכרגע הצבירה נמוכה מאוד, ולכן דמי הניהול אותם ישלם מהצבירה יהיו נמוכים מאוד לעומת דמי הניהול מההפקדה. אם נסתכל על הצבירה של אותו עמית בחלוף 3 שנים, אזי עם המתווה הראשון צפויים להיות ברשותו 102,043 ₪, ולעומת זאת במתווה השלישי יהיו ברשותו 101,620 ₪. האם המתווה נכון לתמיד?! ממש לא! תמיד יש לבחון את הנכונות של התיק הפנסיוני שלכם ולבדוק האם ניתן לשפר את התנאים.
נבחן כעת את מצבו של העובד השני, אצלו בחלוף 3 שנים יהיו 386,190 ₪ במתווה הראשון, לעומת 387,196 ₪ במתווה האחרון. ושימו לב שהפער הולך וגדל עם השנים בצורה אקספוננציאלית בגלל אפקט הריבית דה-ריבית. אם נבחן את הצבירה של עמית זה בגיל הפרישה ב2 המתווים אנחנו נמצא פער עצום של כ 50,000 ₪!
לסיכום,
התיק הפנסיוני ממש כמו התיק הביטוחי הוא אינו שגר ושכח ומצריך תמיד התאמות בכיסויים, במסלולי ההשקעה ובדמי הניהול. ולכן אחת לתקופה של שנתיים -שלוש אנו ממליצים להיפגש עם בעל מקצוע ולבחון את המצב הקיים ואפשרויות השיפור והתאמת התיק למצב הקיים. לתיאום פגישה לניתוח התיק הפנסיוני והביטוחי שלכם מוזמנים להשאיר פרטים ואחד מנציגינו ישמחו ליצור עמכם קשר בהקדם.